לחיות לצד אדם אהוב הסובל מהתמכרות – בין אם להימורים, אלכוהול, סמים או תרופות מרשם – זו אחת החוויות הקשות, המתישות והמבלבלות ביותר. התחושה היא של חיים על “רכבת הרים” רגשית שאינה עוצרת לעולם, כאשר בני הזוג והמשפחה קשורים למושב ללא יכולת לרדת.
בני הזוג והמשפחה נעים במטוטלת אכזרית: רגע אחד של תקווה (“הפעם הוא הבטיח שזה הסוף, הוא נשבע בילדים”), ומיד אחריו ייאוש תהומי כשזה קורה שוב. הם נקרעים בין כעס עצום על השקרים והבגידה באמון, לבין רחמים ואהבה לאדם שהכירו פעם. עם הזמן, הבית הופך ל”שדה מוקשים”. כולם הולכים על קצות האצבעות כדי לא להרגיז, לא לעורר טריגר ולא לגרום לנפילה הבאה. בתהליך הזה, בני הזוג לרוב מאבדים את הזהות העצמית שלהם – הצרכים, הרצונות והשמחה נדחקים הצידה לטובת “ניהול המחלה” של בן הזוג.
המלכודת המסוכנת: “התנהגות מאפשרת” (Enabling)
בני משפחה רבים, מתוך אהבה עצומה ורצון עז להגן על יקירם (וגם על שמם הטוב), נופלים מבלי משים למלכודת פסיכולוגית המכונה “התנהגות מאפשרת” או “תלות שיתופית” (Co-dependency). בפועל, המשפחה מנסה למנוע מהמכור להרגיש את הכאב של מעשיו: הם משלמים את חובות ההימורים שלו כדי שהשוק האפור לא יגיע לדלת, מתקשרים למעסיק לשקר שהוא “חולה” כשהוא שוכב במיטה בהנגאובר, ומסתירים את הבושה מהחברים ומהמשפחה המורחבת.
למרבה הצער, הגנה זו משולה ל”חיבוק דוב” חונק. היא אולי פותרת את המשבר הרגעי, אך לטווח הארוך היא מסירה מהמכור את האחריות למעשיו ומונעת ממנו להתמודד עם התוצאות ההרסניות של ההתמכרות. כל עוד יש מי שמסדר אחריו את הבלאגן, אין לו שום סיבה אמיתית (“מוטיבציה פנימית”) לעשות שינוי ולהיגמל.
אז מה כן עושים? 3 צעדים קריטיים לשינוי
כדי לעזור למכור באמת, יש לבצע צעדים שנראים קשים ומנוגדים לאינטואיציה – לשחרר את השליטה ולשנות את הגישה:
- הצבת גבולות ברורים ועקביים: זהו צעד של אהבה, לא של עונש. יש להבהיר בצורה חד משמעית: “יש כאן אהבה, אך אין נכונות לשתף פעולה עם המחלה”. המשמעות היא לא לתת כסף, לא לשקר עבורו, ולא לספוג אלימות מילולית או רגשית. הגבול שומר על שפיותם של בני המשפחה.
- שבירת קשר השתיקה: ההתמכרות משגשגת בחושך ובסוד. ברגע שמשתפים גורם חיצוני (משפחה קרובה, חברים טובים או אנשי מקצוע), הכוח המשתק של הבושה נחלש. חשוב לא להישאר עם הסוד הזה לבד – הוא כבד מדי לנשיאה.
- הבנה שאהבה לא מספיקה: חשוב להפנים שמכור לרוב אינו יכול להיגמל לבד רק מכוח הרצון או בגלל אהבתו למשפחה. התמכרות היא מחלה מוחית ורגשית הדורשת עזרה רפואית ומקצועית.
הגישה של מכון הרמוניה: המשפחה היא חלק מהפתרון
בחיפוש אחר עזרה, חשוב לפנות למרכז גמילה הרואה את המשפחה כחלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. במכון “הרמוניה“, התפיסה היא שההחלמה של המכור שלובה בהחלמה של המערכת המשפחתית כולה. הרי המחלה לא פגעה רק בו – היא פגעה בכולם.
לכן, המכון מציע לא רק טיפול למכור עצמו, אלא מעטפת שלמה למשפחה: כלים מעשיים, הדרכה וליווי צמוד לבני הזוג ולהורים. המטרה היא לסייע לרפא את האמון שנשבר, ללמוד דפוסי תקשורת חדשים ובריאים, ולבנות יחד תא משפחתי חזק, יציב ואוהב ליום שאחרי הגמילה.