בעשורים האחרונים, המונח “שינויי אקלים” הפך מחזון תיאורטי למציאות יומיומית המשפיעה על תחומי חיים רבים, כולל ענף הבנייה והתשתיות. בישראל, המאופיינת בקיץ ארוך וחם ובחורף קצר אך אינטנסיבי, חומרי הבנייה החיצוניים חשופים למאמצים תרמיים קיצוניים. השילוב של קרינת UV חזקה, גלי חום ממושכים ואירועי גשם מרוכזים בפרקי זמן קצרים, מייצר קצב שחיקה מואץ שאינו מוכר מהעבר. מציאות זו מחייבת חשיבה מחודשת על אופן התחזוקה והשימור של מבני מגורים ותיקים.
תופעת ההתרחבות וההתכווצות התרמית של בטון
חומרי בניין, ובראשם הבטון והפלדה, מגיבים לשינויי טמפרטורה באמצעות תנועות זעירות של התרחבות בחום והתכווצות בקור. כאשר הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה, או בין עונות השנה, הופכים לקיצוניים יותר, נוצרים מאמצים פנימיים בתוך מעטפת המבנה. מאמצים אלו מובילים להיווצרות סדקים נימיים בטיח ובבטון. דרך סדקים אלו חודרים מי גשמים ומזהמים, המגיעים בסופו של דבר אל שלד הבניין. תהליך של שיקום מבנים מודרני אינו יכול להסתמך עוד על חומרים קשיחים, אלא מחייב שימוש במערכות שיקום אלסטיות המסוגלות “לספוג” את התנועות הטרמיות הללו מבלי להיסדק מחדש.
אירועי גשם קיצוניים וכשלי ניקוז
המאפיין השני של שינויי האקלים באזורנו הוא שינוי בדפוסי המשקעים. במקום גשמים מתונים הפרוסים לאורך חודשי החורף, ערי ישראל חוות אירועי גשם קצרים שבהם יורדת כמות משקעים עצומה בתוך שעות ספורות. מערכות ניקוז ומרזבים ישנים בבניינים משותפים אינם מתוכננים לעמוד בעומסים מעין אלו, מה שמוביל להצפות גגות, זרימת מים מוגברת על החזיתות וחדירת לחות מסיבית. פרויקטים של שיפוץ מבנים כוללים כיום שדרוג של מערכות הניקוז כחלק בלתי נפרד מטיפול המעטפת, שכן ללא פינוי יעיל של המים, כל עבודת איטום תעמוד בפני סכנת כשל מהירה.
המשמעות הכלכלית עבור שוק המגורים
ההשפעה של הבלאי האקלימי אינה נעצרת בהיבט ההנדסי; היא מחלחלת ישירות אל שווי השוק של הנכסים. בניינים שאינם עוברים התאמה ותחזוקה מונעת סובלים מירידה מהירה במראם החיצוני ומאינטגרציה נמוכה של מערכות המבנה, דבר המשפיע לרעה על דירוג הנכס בעיני שמאי נדל”ן. מומחים במגזר ה-נדל”ן מצביעים על כך שתחזוקה מונעת מתוזמנת היטב חוסכת ועדי בתים מהוצאות חירום יקרות בהרבה. ההבנה כי המבנה נדרש להתמודד עם סביבה מאתגרת יותר מבעבר היא הצעד הראשון בהגנה על ערך הדירות ועל בטיחות השוכנים בהן לאורך זמן.